אי ספיקת כליות

פגיעה בתפקוד הכליות עלולה לגרום להצטברות של חומרי פסולת ושל נוזלים בגוף, להפרעה במאזן המינרלים, כמו אשלגן, מגנזיום, סידן וזרחן, ולהפרעה בייצור חומרים חיוניים כמו ויטמין D ואריתרופואטין.

מחלת כליה כרונית נוטה להחמיר במשך הזמן, ולאחר חודשים או שנים היא עלולה להפוך אצל חלק קטן מהחולים למחלת כליה סופנית (End Stage Renal Disease). מחלת כליה סופנית מצריכה מציאת תחליף לכליה שאינה מתפקדת. התחליף הזה עשוי להיות טיפולי דיאליזה או השתלת כליה.

נתונים עדכניים אגב שכיחות התופעה במדינת ישראל: כ-13% מהאוכלוסייה הבוגרת.

למחלת כליה כרונית יש סיבות רבות העלולות להשפיע במשולב על התפתחותה ועל החמרתה. ניתן לחלק את הסיבות למחלת כליה כרונית לשלוש קבוצות עיקריות:

גורמי סיכון שפוגעים בדרך כלל גם ברקמת הכליה ובתפקודה וגם בלב ובכלי הדם: עודף משקל, סוכרת, לחץ דם גבוה, יתר שומנים בדם, עישון.

נוסף על כך, מחלת כליה כרונית ומחלה של הלב ושל כלי הדם עלולות להחמיר זו את זו. לכן מחלת כליה כרונית ומחלה של הלב ושל כלי הדם לרוב משולבות זו בזו.

השילוב הזה נקרא תסמונת לבבית כלייתית (Cardio Renal Syndrome).

קיומם של גורמי סיכון – גם ללא מחלות קשות שפוגעות בכליות – גורם ל"הזדקנות" הכליות.

זו מתחילה לרוב בגיל 40 ומתבטאת בירידה הדרגתית בתפקוד הכליות. שיעור הירידה בתפקוד עומד בממוצע על 0.75% בשנה ובגיל 80 מגיע לשיעור מצטבר של כ-30%. אובדן תפקוד בשיעור כזה מתרחש לעיתים קרובות ללא שינוי בולט ברמת הקראטינין בדם.

עליה ברמות האשלגן היפרקלמיה יכולה להתרחש אצל חולים באי-ספיקת כליות כרונית.

בעיקר במצבים הכוללים המוליזה, דימומים וחמצת מטבולית לרבות נטילת תרופות המביאות לירידה

בהפרשת אשלגן כגון מעכבי ACE וכן משתנים אוגרי אשלגן כגון ספירינולקטון.

הסכנה בהיפרקלמיה היא פגיעה בלב המתבטאת בהפרעות קצב עד כדי פרפור חדרים והפסקת פעילות הלב. את השלב הזה מקדימות הפרעות בתרשימי האק"ג, וריכוז האשלגן בפלסמה עולה על 7.5 מא"ק/ל', אולם הטיפול מתחייב כבר בריכוזים נמוכים יותר. היפרקלמיה מוגדרת מעל 5.0 מא"ק/ל'.

ראשית יש לשלול עליית אשלגן כזובה (PSEUDO-HYPERKALEMIA) הנגרמת כתוצאה מנדידת אשלגן מתאי הדם בדגימה הנבדקת, עקב תמס תאי דם שמקורו בנטילת דם לקויה, בעלייה במספר הליקוציטים או בעלייה במספר הטסיות.

מנגנון אחר שיכול להוביל לרמת אשלגן גבוהה בדם קשור בפעילות מערכת RAAS ביותרת הכליה, וירידה בייצור רנין המקדים ייצור אלדוסטרון תיגרם מפגיעה עצבית אוטונומית או בהשפעת תרופות.

משפחת SGLT2INH החלה דרכה בשיפור איזון הסוכרים בחולי סוכרת מסוג 2.

מחקרים מבוקרים כפולי סמיות הראו כבר בתחילת הדרך יתרונות מעבר לאיזון הסוכר גם בהאטה בהתדרדרות הסינון הכלייתי והאטה בהפרשת חלבון עודף בשתן.

כ7 שנים אחרי פרסום המחקר הראשון בנושא , אוכלוסיות נוספות נכללו במחקרים מבוקרים כולל אי ספיקת כליות כרונית ולאו דווקא במטופלים עם סוכרת מסוג 2.

תוצאות המחקרים מבטיחות ומסמנות לראשונה טיפול חדש ייחודי להגנה מהתקדמות והתדרדרות אי ספיקת הכליה תוך יתרונות בהפחתת מאורעות של תמותה CV, החרפה של אי ספיקת הלב ומוות מכל סוג.

 

תכנית הוובינר

20:00 - 20:20

היפרקלמיה – מה חדש?

ד"ר מיכל לאופר-פרל

מנהלת שירות אי ספיקת לב ומרפאות הלב, המערך הקרדיולוגי המרכז הרפואי ת”א ע"ש סוראסקי | כצט

20:20 - 20:30

שאלות ותשובות

20:30 - 20:50

מה הקשר בין כליות ללב? אבחון, טיפול ומניעה

ד"ר עידית דוברצקי מרי

מנהלת המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי בני ציון, חיפה. הפקולטה לרפואה-טכניון, חיפה | אסטרהזניקה

20:50 - 21:00

שאלות ותשובות

הרשמה

הרשמה לכנס
להרשמה לחץ/י כאן