השמנה היא הצטברות עודפת של שומן בגוף ומוגדרת באמצעות מדד מסת הגוף (Body Mass Index – BMI). אם בוחנים את המשקל בלבד לא ניתן לקבוע בצורה מדויקת אם מדובר בהשמנה. כיוון שברור שאדם גבוה ישקול יותר מאדם נמוך, נמצאה הנוסחה הבאה: משקלו של אדם (בק"ג) חלקי גובהו (במטרים) בריבוע.

השמנה נוצרת בשל חוסר מתאם בין האנרגיה שנכנסת לגוף (הקלוריות מהמזון) לבין זו שיוצאת ממנו (חילוף חומרים ופעילות). ישנה אינטראקציה בין מספר גורמים העלולים להוביל להשמנה, ביניהם גורמים תורשתיים והורמונאליים, אורח חיים, עיסוק דל בפעילות גופנית, מחלות (כדוגמת תת פעילות של בלוטת התריס, עודף פעילות של בלוטת האדרנל) ומצבים רגשיים-פסיכולוגיים.

להשמנה יש השפעות בריאותיות מידיות וארוכות טווח כגון: עלייה בשומני הדם, יתר לחץ דם, כאבי ראש משניים ליתר לחץ תוך גולגלתי, סוכרת, תנגודת לאינסולין או דום נשימה בשינה שבץ מוחי התקפי לב ודום לב. בנוסף ישנן השלכות פסיכולוגיות וחברתיות נרחבות הנוגעות לערך העצמי, בושה, הימנעות דיכאון וחרדה.

התסמונת המטבולית מייצגת משלב של גורמי סיכון, הכוללים השמנה (בעיקר בטנית), הפרעה למשק השומנים, תנגודת לאינסולין, כבד שומני ויתר לחץ דם. צבר זה של הפרעות מטבוליות מופיע בשכיחות גבוהה יחדיו, במנגנון שאינו ברור דיו, ומהווה גורם סיכון חשוב להתפתחות סוכרת מסוג 2 ותחלואה קרדיווסקולרית.

כיצד מאובחנים בתסמונת המטבולית?

עמידה בשלושה מתוך חמשת הקריטריונים, משמעה שהאדם סובל מהתסמונת מטבולית:

היקף מותניים גדול (מעל 102 ס"מ בגברים ומעל 88 ס"מ בנשים)

רמת טריגליצרידים ≥ 150 מ"ג%

רמת HDL < 40 מ"ג % בגברים ו<50 מ"ג % בנשים

לחץ דם סיסטולי ≥ 130 מ"מ כספית ו/או  דיאסטולי ≥ 85 מ"מ כספית (וגם לחץ דם גבוה המצריך טיפול בתרופות, גם אם הוא תקין כרגע).

רמת גלוקוז בצום ≥ 100 מ"ג%

שכיחות התסמונת המטבולית עולה במקביל לשכיחותה העולה של מגפת ההשמנה. חשוב לציין, כי למעלה ממחצית המתבגרים השמנים לוקים בתסמונת המטבולית. גורמי סיכון נוספים הינם גיל, אורח חיים ישבני (לא פעיל), סיפור משפחתי של סוכרת מסוג 2 ותיתכן גם השפעה של תזונה לקויה של האם בהריון על העובר.

מנתוני חיל הרפואה בצה"ל, ניתן לראות כי באוכלוסייה הישראלית קיימת עלייה הדרגתית בשיעור התסמונת המטבולית בגילאים הצעירים, באופן ליניארי, הן בנשים והן בגברים. בגילאי ה-20, שיעור התסמונת הוא כ-7.4% בקרב הגברים וכ-3.8% בנשים. בגילאי ה-40 המוקדמים, שיעור זה מזנק לכ-25.9% בגברים ולכ-16% בקרב הנשים. העלייה בשיעור התסמונת המטבולית, נמשכת בדרך כלל עד לגילאי 50 ואז מתייצבת.

מהן השפעות התסמונת המטבולית?

כאמור, המנגנון באמצעותו נוצרת התסמונת אינו ידוע, אך מקובל לחשוב כי התנגודת לאינסולין מקשרת בין התסמינים השונים.

ההפרעה לפעילות האינסולין מביאה ליצור יתר על ידי הלבלב, עד שהוא כושל, ומופיעה עלייה בערכי הסוכר עד להתפתחות סוכרת גלויה. בנוסף לתנגודת לאינסולין, גם להשמנה מרכיב מרכזי בפיתוח התסמונת המטבולית והסוכרת. תאי השומן הבטני הינם תאי שומן פעילים, אשר מרבים להפריש מתוכם חומרים דלקתיים, חומצות שומן חופשיות ותוצרי חמצון.

חומרים אלה מופרשים אל מחזור הדם ומחוללים סדרה של שינויים, המביאים להתפרצות התסמונת המטבולית. הם עלולים להגביר את לחץ הדם, לתקוף את דפנות כלי הדם ולהחיש היווצרות טרשת עורקים, להפריע לפעולת האינסולין, להצטבר בכבד ולגרום ל"כבד שומני" (עד לכדי פיתוח אי ספיקה כבדית), ולפגוע ביכולת פעולת הלב.

סיבוכים נוספים המופיעים, הינם הפרעות למשק השומנים ופיתוח תסמונת השחלות הפוליציסטיות (המלווה באי סדירות מחזור, שיעור יתר ואקנה). אנשים הלוקים בתסמונת המטבולית' נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה לפתוח תחלואה קרדיווסקולארית (מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי) ותמותה. ממחקרים אחרונים עולה, כי הסיכון לפתוח סכרת ותחלואה קרדיווסקולארית הינו מוגבר עד פי 2-5 באנשים עם תסמונת מטבולית ושיעורי התמותה הכוללים (מכל סיבה שהיא) עולים בכ-60%. נוכחות של מחלה טרשתית (מחלת לב, שבץ, מחלת כלי דם פריפרית), היקף מותנים גבוה ושלושה גורמי סיכון נוספים, מעלים את הסיכון לפתוח סוכרת עד פי 10.

סוכרת היא מחלה המתאפיינת בריכוז גבוה של סוכר (גלוקוז) בדם.

סוכרת היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם, ושיעור החולים בה גדל בהתמדה. מעריכים שבין 8% ל־9% מתושבי ישראל חולים בסוכרת וכי אצל כ־20% מחולי הסוכרת המחלה לא אובחנה, והם אינם מודעים לקיומה.

סוכרת שאינה מטופלת עלולה לגרום לנזק בכלי דם, עצבים, ואיברי גוף נוספים. אפילו רמות סוכר גבוהות במעט, שאינן גורמות לכל סימפטומים מיוחדים, עלולות לגרום לנזק מצטבר בטווח הארוך.

בהשוואה לכלל האוכלוסייה, נמצאים חולי סוכרת בסיכון גבוה פי 3-5 לחלות במחלת לב או ללקות באירוע מוחי. כ- %70 ממקרי המוות של חולי סוכרת קשורים למחלת לב.

רמת סוכר גבוהה בדם לאורך זמן מגבירה את הסיכון לטרשת עורקים (Atherosclerosis), שגורמת להיצרות של כלי הדם ולפגיעה באספקת הדם לאברי הגוף. כאשר נפגעת אספקת הדם ללב, נגרמת מחלת לב איסכמית. בנוסף, גובר הסיכון לחסימה מוחלטת של כלי דם בלב או במוח, וגרימת התקף לב או אירוע מוחי (שבץ).

חולי סוכרת נמצאים גם בסיכון לפתח יתר לחץ דם. לפיכך חשוב שהם יקפידו על ניטור תקופתי סדיר של לחץ הדם. חשוב להדגיש כי טיפול נכון עשוי להאריך משמעותית את תוחלת חייהם של חולי הסוכרת.

 

 

 

 

תכנית הוובינר

20:00 - 20:40

מחלת ההשמנה: המגיפה החדשה. מנגנון ודרכים

ד"ר עידית דוברצקי מרי

מנהלת המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי בני ציון, חיפה. הפקולטה לרפואה-טכניון, חיפה | נובו נורדיסק

20:40 - 20:50

שאלות ותשובות

20:50 - 21:30

סוכרת וסיכון קרדיו מטבולי - גישה הוליסטית לטיפול עם GLP1-RA

פרופ' עידו בירתי

מנהל המערך הקרדיווסקולרי, מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה | נובו נורדיסק

21:30 - 21:40

שאלות ותשובות

הרשמה לוובינר

לחצ/י כאן